צולם ב-1978
תמר אלמוג היא מומחית לתרבות צעירה ולהוראה אלטרנטיבית.
עוז אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון, מומחה לחברה הישראלית.
תמר ועוז הם זוג מגיל שבע-עשרה. נישאו ב-1982 ומייד אחר כך יצאו לטיול הגדול למזרח הרחוק, ונשארו מאז תרמילאים בנשמה.
מעריכים: סקרנות, חוכמה, מקוריות, תכליתיות, עצמאות, הומור וטוב לב.
אוהבים: את האמת, לשאול שאלות, להקשיב, ללמוד, לנתח, להחמיא.
חובבים: אמנות אתנית ונאיבית, ארכיטקטורה, וינטג', מוזיקה (בעיקר ג'אז), ים.
מתעבים: רשעות, חוסר רגישות, צביעות והעמדת פנים, בורות, עדריות, קיטץ', שמרנות וחוסר יעילות.
מאושרים שנפלה בחלקם הזכות לעבוד בצוותא ולהתפרנס ממקצוע דינמי ויצירתי שהוא גם תחביב.
תמר ועוז הם הורים לבן ובת וסבים לשני נכדים ושתי נכדות.
בני נוער ברחבי העולם בכלל, ובישראל בפרט, נכנסים לעולם המבוגרים בסיטואציה מורכבת במיוחד. זו תקופה לא יציבה המאופיינת בזעזועים פוליטיים, כלכליים, טכנולוגיים, ביטחוניים ורפואיים. הם מטלטלים את הנפש, מקשים על תכנון ארוך טווח ומצמיחים שאלות חדשות בנוגע לזהות, ערכים ושאיפות אישיות.
2023-2024 הן אולי השנים הדרמטיות והמטלטלות ביותר בתולדות מדינת ישראל. מגיפת הקורונה, המאבק סביב הרפורמה המשפטית, המחדל והטבח ב־ 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, סערת החטופים, האנטישמיות הגואה בעולם והמשבר הכלכלי והתעסוקתי שבפתח - כל אלה יוצרים מציאות חדשה שכמוה לא חוותה החברה הישראלית.
הצעירים הם אלה שנושאים בעיקר הנטל והם גם אלה שיצטרכו להגדיר את עתידם לנוכח השינויים בעולם הסובב אותם, אולי גם לחשב מסלול מחדש.
מטרת מחקר זה היא מיפוי וניתוח של הדעות, השאיפות, הציפיות, הצרכים וההתמודדויות של צעירים בישראל בשכבה הצעירה יותר של דור ה-Z.
* הספר נבחר לרשימת הספרים הבולטים של 2020
ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו"לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של "המרצים מן החוץ" ותלמידי המחקר; את הכירסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג'ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לצורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם.
אבל הספר הזה אינו רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה-21.
