בתי כנסת וקהילות בישראל - הרקע לפרויקט 

 

ב-2011 יזמנו פרויקט תיעוד של בתי כנסת בישראל. המטרה היתה לצלם מקבץ ייצוגי של כ-100 בתי כנסת ברחבי הארץ, שמשקפים מצד אחד את הטיפוסים העיקריים במדינה ומצד שני את הייחוד של כל מבנה וכל קהילה. הדגש הצילומי הושם הן על המרחב הפיזי והן על עדת המתפללים.

 

זה היה מסע אתנוגרפי לקהילות-תפילה מגוונות, שבו נחשפו לצופים בתמונות תופעות חברתיות מרתקות. למסע הזה היו שותפים מלבד שנינו מוטי רייך, מנהל אתר איגוד בתי הכנסת שע"י ארגון איילת השחר; אליהו קובין, צלם מוביל בעיתונות החרדית (משפחה, בקהילה, קו לעיתונות ועוד); אליעזר היון, בעל טור באתר Ynet יהדות ומחבר ספרי הגות יהודית.

 

במדינת ישראל יש למעלה מ-15,000 בתי כנסת (בבני ברק לבדה יש למעלה מ-1,000). ייחודיותו של כל בית כנסת ניכרת במגוון רחב של מאפיינים: המבנה הארכיטקטוני, עיצוב הפנים, הרקע ההיסטורי, המיקום, פריטים מיוחדים (למשל ארון קודש או ספרי תורה), הקהילה המתפללת ועוד. 

 

רשימת בתי הכנסת שתועדו בפרויקט גובשה בהתייעצות עם מנהיגי קהילות, אנשי תקשורת, מדריכי טיולים, מומחים שונים (ארכיטקטים, קבלנים, חוקרי יהדות, חוקרי חברה ועוד) ואנשים פרטיים המתעניינים בתחום, וכן מגלישה לאתרי אינטרנט מגוונים. הפרויקט פורסם גם בפייסבוק, שהיווה עבורנו הן כלי למשוב על הבחירות שעשינו, והן מקור לקבלת מידע נוסף על בתי כנסת שהצדיקו תיעוד.

 

לאחר מיון מקדמי ותוך כדי עבודת שטח חולקה רשימת בתי הכנסת שהרכבנו לקטגוריות הבאות:

  1. בתי כנסת "סטנדרטיים" (בעלי מאפיינים שכיחים, ללא בולטות או ייחוד)

  2. בתי כנסת עם זרם משתנה ומגוון של מתפללים

  3. בתי כנסת עם קהילת מתפללים הטרוגנית במיוחד

  4. בתי כנסת בסביבה חילונית מובהקת

  5. בתי כנסת המשמרים קהילה יהודית נכחדת

  6. בתי כנסת פסטורליים (הם עצמם והסביבה שבה הם נטועים)

  7. בתי כנסת גדולים במיוחד

  8. בתי כנסת קטנים במיוחד (משפחתיים)

  9. בתי כנסת (מניינים) ארעיים

  10. בתי כנסת של זרמים דתיים וקהילות מיוחדות (לרוב זעירות)

  11. בתי כנסת שהיו קודם משהו אחר או שהפכו למשהו אחר (למשל מסגד)

  12. בתי כנסת עם צירופים בלתי שגרתיים (מכל סוג)

  13. בתי כנסת המהווים סמלים וציוני דרך היסטוריים

  14. בתי כנסת עם חפצים ו"גימיקים" מיוחדים

  15. בתי כנסת עם עיצוב מונומנטאלי ו/או מיוחד (חוץ ופנים)

  16. בתי כנסת עם סיפור לא שגרתי

בתי כנסת וקהילות בישראל - תערוכת צילומים מלווה כנס

 

גולת הכותרת של הפרויקט היתה תערוכת צילומים נבחרים - "בתי כנסת ותפילה ישראלית", שהוצגה במסגרת ה"כנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות עכשווית" (הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, 15.03.2011). אוסף הצילומים המלא (של כל אחד מבתי הכנסת שתועד במסגרת הפרויקט) הוצג באתר "אנשים ישראל".

הפרויקט התיעודי והתערוכה סוקרו בקו עיתונות ובמעריב.

 

תערוכת הצילומים חשפה והמחישה את מקומו ותפקידו הקבוע והדינמי של מוסד בית התפילה בהוויה הישראלית ובכלל.

את התובנות הציג עוז במסגרת הרצאה שניתנה בכנס
 

 
 

תיעוד בתי כנסת בראש העין בשיתוף הקהילה


בינואר 2008 יצאה עיריית ראש העין במיזם ייחודי, מאתגר ומרתק של תיעוד תולדות העיר מתקופת המנדאט הבריטי ועד ימינו. מיזם זה מתבצע בעזרת צוות מתנדבים, אשר גויס מתוך הקהילה, ועבר סדנת הכשרה בת ארבעה מפגשים שכללו ליווי של צוות מקצועי.

 

הוחלט על ידי עירית ראש העין שבכל שנה יבחרו מספר נושאים לתיעוד ולחקר בעיר, כגון מבנים היסטוריים, אתרי מורשת, פעולות ראשי היישוב לדורותיו והתפתחות הנוף העירוני.

 

החומר הרב שנאסף נקלט בארכיון ההיסטורי של העיר, שהוקם בחודש מאי 2009. שם הוא מעובד ומאוחסן באמצעים שונים (כולל דיגיטליים), הדרושים כדי לשמרו ולהנגישו לקהל הרחב. תיעוד בתי הכנסת ביישוב והצגת המידע והצילומים שנאספים במסגרת הפרויקט נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג, עורכי אתר "אנשים ישראל".

בעיר ראש העין, הכוללת כארבעים אלף תושבים, ישנם כ-140 בתי כנסת, רובם פעילים בדרגות משתנות. אין אפוא ספק שבתי הכנסת, שרובם זעירים ומשפחתיים, יכולים להיחשב לאחד מתווי ההיכר החשובים והבולטים של העיר ומתבקש לתעדם ולהציגם לציבור הרחב. בתחילת הדרך גויס צוות מתנדבים (ובכלל זה סוקרים וצלמים). כמו כן התקבלה רשימה של בתי הכנסת מהמועצה הדתית (הרשימה הייתה נכונה לשנים 2005-2006) ונדרש היה לעדכנה. במהלך 2009 הוחל בתיעוד עשרים בתי כנסת. עשרה בתי כנסת נוספים תועדו במהלך 2010.

בתהליך התיעוד ניתנה עדיפות לבתי הכנסת הבאים:

  • בתי כנסת העומדים בפני סגירה או הריסה בשכונות הוותיקות.

  • בתי-כנסת בעלי ייחוד בולט כגון, כאלה שיש בהם ספרי תורה עתיקים, או בעלי סגנון בנייה חריג.

  • בתי-כנסת השוכנים במבנים מתקופת המנדט.

  • בתי כנסת המייצגים את מגוון העדות והקהילות בעיר: יוצאי תימן, הודו, אתיופיה ועוד.

  • ייצוג לכל אחת משכונות העיר.

 

לצורך התיעוד נבנה שאלון המקיף את מגוון ההיבטים של בית הכנסת: מיקום, סיבות להקמה, תהליך ההקמה, מאפיינים ארכיטקטוניים (חוץ ופנים), תכולה, ניהול ומימון, ציבור המתפללים, פעילויות הנערכות בבית הכנסת בימי חול ומועד ועוד. כל בית כנסת תועד במצלמה על ידי צלמים מקצועיים. חלק מן הראיונות עם נציגי בתי הכנסת הוקלטו באודיו. צוות המתנדבים אסף גם חומר היסטורי שברשות הנהלות בתי הכנסת, כגון מגילת ייסוד, תקנון בית כנסת, תרשימי בניין וכיוב'.

 

סיפורם של בתי הכנסת של ראש העין חושף עולם יהודי עשיר, מגוון ודינמי. באמצעותם מסופר סיפורו של יישוב קטן ועני, שהוקם על ידי עולי תימן במחנה בריטי נטוש, ולימים נהפך לעיר משגשגת שקהילותיה המגוונות חיות בהרמוניה זו לצד זו. זהו סיפורם של המייסדים, אשר הביאו את עולמם הרוחני והתרבותי לארץ וניסו לשמרו מכל משמר, בין השאר באמצעות בתי התפילה. זהו גם סיפור של דורות ההמשך, ילידי הארץ, שמצד אחד המשיכו את המסורת ומצד שני שינו וחידשו. בתי הכנסת העדתיים גם מייצגים את סיפור ההגירה לישראל – מדינה רב תרבותית ששומרת על עוגנים של מסורת וסגנון חיים של ארץ המוצא.

שנינו שמשנו כיועצים מדעיים של הפרויקט. המידע והצילומים שנאספו הוצגו באתר "אנשים ישראל".

הפרויקט הוצג ב-2014 ב-Macau בכנס International Conference on Culture, Knowledge and Society ופורסם ב-proceedings של הכנס. 

  • Facebook

עוז אלמוג    oalmog@univ.haifa.ac.il

  • Facebook

תמר אלמוג    talmog@univ.haifa.ac.il     

© 2020 By Tamar Almog and Oz Almog

תמר אלמוג|עוז אלמוג