top of page
הרקע לספר והשפעתו

דור ה-Y - הרקע לספר והשפעתו

המחקר על דור ה-Y החל ב-2013 בהיותנו עמיתי מחקר במוסד שמואל נאמן למדיניות ציבורית בטכניון. הדו"ח המדעי המלא, שפורסם באתר "אנשים ישראל", והספר במהדורתו המקוצרת (בהוצאת מודן), הופיעו בראשית 2016. התהודה היתה מיידית ונרחבת: אלפי שיתופים ותגובות באתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ועשרות כתבות, ביקורות וראיונות אתנו בכלי התקשורת המרכזיים: טלוויזיה, רדיו, עיתונות ואינטרנט. הספר נמכר בלמעלה מ-30 אלף עותקים (כמות נדירה לספר עיון בישראל) ועל בסיסו (כולל ייעוץ מקצועי שלנו) הופקו שתי סדרות טלויזיה תיעודיות (בהשתתפותנו): הראשונה של חן ליברמן בערוץ 10 ("אבודים") והשנייה של יאיר אגמון בתאגיד השידור כאן ("וואי וואי וואי").


המושג "דור ה-Y", שהיה מוכר עד אז רק למעטים בישראל הפך עד מהרה למטבע לשון רווחת בשיח הישראלי והפער הדורי הפך לנושא מדובר באינספור במות תקשורת וארגונים. 

את העניין הרב שעוררו המחקר והספר אפשר להסביר במספר גורמים משלימים: 
א. החברה הישראלית-היהודית הצטיינה תמיד בחיבה מיוחדת לצעירים וגילתה עניין רב בסגנון חייהם, תפישותיהם ושאיפותיהם. זה נבע מהאופי הקהילתי והמשפחתי שמאפיין את העם היהודי, מההתפעמות מילידי הארץ – מגשימי חזון "היהודי החדש", ומהיותה חברת מהגרים, שבה צעירים מקדימים את הוריהם בהסתגלות למקום המגורים החדש. זו הסיבה שכמעט כל פרסום שעוסק בצעירים בישראל זוכה לעניין מיוחד.
ב. מדינת ישראל נמצאת במאבק היסטורי מתמשך מול אויבים מרים ועל כתפי הלוחמים הצעירים הונחה תמיד עיקר המעמסה הביטחונית. יוקרת השירות הצבאי, לצד תרבות השכול והזיכרון המפותחות בארץ, העצימו מכיוון נוסף את מעמדם ותדמיתם המיתולוגית של הצברים הישראלים והגדילה את העניין הציבורי בדמותם.
ג. התפתחותה המהירה של ישראל בארבעת העשורים האחרונים, בתחום הכלכלי, הטכנולוגי, התקשורתי, המדעי והפוליטי, שינתה את הדנ"א התרבותי של אזרחיה. ישראל היתה בין המדינות הראשונות שאמצו את מהפכת המחשב ולמעשה הקדימה מדינות מערביות רבות באוריינטציה הדיגיטלית. טבעי אפוא שרבים סקרנים לדעת מה מייחד את דור המילניום הישראלי, שנולד עם המחשב וגדל למדינת שפע, שסופגת לתוכה אינספור השפעות תרבותיות חדשות.

ד. הספר פורסם בדיוק בשלב שבו הדיון בדור הצעיר עלה שוב לסדר היום הציבורי במלוא עוצמתו. הסיבות לעניין הגובר בצעירים היו בעיקר ההתמכרות המדהימה לסמארטפון, ההשפעה המפתיעה של הרשתות החברתיות ומשבר הדיור ויוקר המחיה שהצמיחו את המחאה החברתית של קיץ 2011. ברקע עמדה סיבה נוספת, עמוקה יותר: התחושה של רבים מהוותיקים בארץ שמשהו תרבותי גדול משתנה סביבם. "המשהו" הזה היה התבגרותם של ה-Yניקים וכניסתם ל"עולם המבוגרים". לראשונה נוצרה אינטראקציה יומיומית בין צעירי דור ה-Y  לבין הדורות המבוגרים יותר - בצבא, באקדמיה, במקומות העבודה והבילוי ועוד. כמו במדינות אחרות בעולם, גם בישראל האינטראקציה הזו חשפה פערים עמוקים ועוררה מבוכות, חששות ומתחים מסוג חדש.
ה. הדיווחים על המחקר המקיף שלנו הופיעו כבר לפני יציאתו לאור של הספר, אבל
ראיון נרחב אתנו של רענן שקד, שפורסם במוסף השבת של ידיעות אחרונות תרם לבום התקשורתי. 
ו. הספר זכה לסיקור כמעט בכל כלי התקשורת המרכזיים בארץ ואנחנו דילגנו לראיונות מאולפן לאולפן. אבל דומה שתרומה מיוחדת לתהודה היתה לסדרת כתבות שפורסמה באתר "מאקו" (אתר המתמחה בתרבות פופולרית עם קהל קוראים צעיר). את הסדרה כתבה עיתונאית Yניקית בשם צליל אברהם. המחקר שלנו נפל כנראה בדיוק בנקודת זמן שהיא (כמו צעירים רבים אחרים) ניהלה שיח עם הוריה אודות הנושא הכאוב: "לאן פניך מועדות". 
היא מיהרה לפרסם טור זועם שטען שהספר מטיל כתב אשמה לא מוצדק על דורה – טענה שאותה הרחיבה בסדרת טורי המשך. ניכר היה שלא קראה את הספר ובוודאי לא את
הדו"ח המלא וניזונה בעיקר מהראיון בידיעות אחרונות (גם הציטוטים שהביאה נלקחו מהראיון ההוא). הדו"ח שלנו לא היה כתב אשמה דורי אלא תיאור מצב קיים (על בסיס מחקר מקיף וקפדני) ופרשנות לגורמיו. נכון שעלו ממנו בעיות קשות בעולמם של הצעירים ונקודות חולשה אופייניות שנובעות מסיבות מגוונות (לצד יתרונות רבים ביחס לדורות קודמים). אבל הגברת נעלבה - בעיקר ממאפיין המיקוד העצמי (אנוכיות) שתארנו והסברנו – ו"יצאה לקרב". בפועל, למרות ש"טיעוני ההגנה" היו ברובם מופרכים וחסרי ביסוס אמפירי, ולמרות הביקורת הרשלנית (חלק מהאשמות שהטיחה בנו היו נחסכות לו היתה טורחת לקרוא בדו"ח) הטורים במאקו, וכך גם התגובות להם, אוששו והמחישו את ממצאי המחקר והעניקו רוח גבית לדיון ציבורי מבורך, שעסק בעיקר בבעיות המבניות הקשורות לדור ה-Y ובעיקר בקשיים בעולם ההשכלה, התעסוקה, החיסכון והדיור.

ז. הצלחת המחקר נזקפת גם להיקפו, כלומר למאמץ שלנו לצייר דיוקן נרחב ככל האפשר שנוגע בניואנסים קטנים. רוב התגובות למחקר שקיבלנו (בעל פה או בכתב) היו בסגנון "ניסחתם והסברתם לי את מה שחשתי בבטן" ביחס לחברי/ ילדי/ עובדי/ צעירים בסביבה שלי. צעירים רבים אמרו לנו: "סוף כל סוף מישהו מסביר ל'זקנים' מי אנחנו ומדוע אנחנו לא מתנהגים כמו שהם מצפים".  
 

באופן מעניין ואולי גם צפוי, היה מרכיב אחד בדו"ח/ספר שעבר מעל לראדר של הקוראים: הטענה מרחיקת הלכת שדור ה-Y מאתגר לא רק את עולם ההשכלה והעבודה אלא גם את החזון הציוני. נכון שרובם פטריוטים נלהבים (רובם מצביעים למרכז-ימין) אבל כמה ממאפייני היסוד בהשקפתם ובסגנון חייהם מושכים דווקא לכיוון הגלובלי – הפוסט לאומי. כלומר פוטנציאל ההגירה שלהם גדול מכל דור אחר שקדם להם (בינתיים זה כמובן רק פוטנציאל).
כל מחקר וכל פרסום צובר השפעה לאורך זמן, אבל לשמחתנו למחקר על דור ה-Y היו השפעות מעשיות מיידיות. מאות גופים ציבוריים ופרטיים הזמינו אותנו להרצות להם על הממצאים ועל משמעותם וללבן ביחד פתרונות אפשריים לאתגרים שעלו מתוך המחקר. 
כך למשל, הנהלת בתי המשפט - כנס שופטים מחוזיים, משרד מבקר המדינה, משרד החוץ, משרד הרווחה, השב"כ, משטרת ישראל, חיל האוויר, חיל התקשוב, שירות בתי הסוהר, ביטוח לאומי, התנועה הקיבוצית, הסוכנות היהודית, וועידת שוק ההון של גלובס, וועידת החינוך של משרד החינוך, וועידת ישראל למשאבי אנוש, וועידת ירושלים להורים, רשת אורט, המכללה לשוטרים בבית שמש, מרכז הספר והספריות, רכזי בוגרים בפנימיות ובכפרי הנוער, עיריית ירושלים, עיריית חיפה, עיריית טירת כרמל, עיריית נתניה, מועצה אזורית גולן, מרכזי צעירים במועצות המקומיות ברחבי הארץ, מחלקות צעירים של עיריות שונות, כנס אילת לצעירים, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי הרצליה, המכללה למנהל, אוניברסיטת אריאל, מכללת ספיר, מכללת אפקה, המכללה האקדמית הדסה, המכללה האקדמית גורדון, המכללה האקדמית רופין, המכללה הטכנולוגית רופין, המכללה האקדמית אחווה, מרכז חדשנות הידע בטכניון, מפגש שנתי דיקני סטודנטים מכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מוסד שמואל נאמן, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון מנדל, מכון מופת, בית החולים שיבא, מרכז רפואי העמק, התאחדות המלונות בישראל, איגוד הרכב בישראל, הנהלת קופת חולים כללית, אגודות שונות של מטפלים ויועצים, פרויקט עתידים בתיכונים ובצה"ל, ארגון השומר החדש, ידידי הפילהרמונית, עמותת עלומה, עמותת שלומית, ארגון Lead, אל-על, בנק דיסקונט, חיפה-כימיקלים, גרנות, שטראוס, וורלדמייט, Payoneer, בית השקעות פסטרנק שוהם, משרד עורכי דין ארדניסט, משרד עורכי דין ברנע, גופא לנדה, משרד פרסום אדלר-חומסקי, מלונות אפריקה ישראל, איסתא, מספנות ישראל. כמו כן נתנו הרצאות לסגלי מורים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ ולסגלים רפואיים במרפאות ובתי חולים.
 

ראויים לציון מיוחד המכללה לביטחון לאומי, המכון למחקרי בטחון לאומי, המכללה האקדמית בית ברל, מכללת אורנים, סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית תל אביב יפו - שיזמו כנסים ייעודיים בנושא צעירים בישראל, שנפתחו בהרצאת מבוא שלנו. הכינוס במכללה האקדמית תל אביב יפו לווה בתערוכת צילומים מרהיבה (על גבי מסכים דיגיטליים), שתיעדה את דור ה-Y בזירות שונות.
 

בעקבות הספר יזמו ארגונים רבים תכניות היערכות חדשות לגיוס ולהעסקה שמותאמות לדור הצעיר. גולת הכותרת היתה מחקר מקיף שהזמין מאיתנו אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל - במטרה להתאים את הארגון לסגנון החיים ולצרכים הייחודיים של השוטרים הצעירים. המלצות המחקר – שהתבסס על נתונים סטטיסטיים רבים שסיפקה לנו המשטרה, ראיונות (כולל עם בכירי הארגון) וקבוצות מיקוד (נגדים וקצינים) - יושמו כעבור שנה בתחומים רבים: החל מאופני המיון וההכשרה, דרך דפוסי המשוב על פעילויות וכלה במשכורות ותנאי שירות.

תקציר

דור ה-Y - תקציר

דור ה-Y הישראלי נולד בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. אלה צעירים חילונים שגדלו ועוצבו בתקופה של צמיחה כלכלית מואצת, בזמן שהחברה הישראלית נעשתה יזמית, צרכנית, תקשורתית, אינדיווידואלית וגלובלית יותר.

זהו דור מתירני, שוויוני, מלא הומור, מפרגן, פתוח וזורם. הוא מאחר להתבגר, חי בלהקות-אורבניות, מהסס להתחייב ולקחת אחריות, ממוקד בעצמו ומנהל את חייו כאילו אין מחר.

הם ילידים דיגיטליים שגודלו כנסיכים ונסיכות, עטופים בחום ואהבה ומרופדים במחמאות. הבטיחו להם שאם רק ירצו יוכלו לעוף על החלום שלהם.

ה-Yניקים לא ממהרים לפרוש כנפיים משום שהעולם סביבם נעשה נצלני, ציני וחסר יציבות ובשל חששם להתמסד. הם נוהרים לאוניברסיטאות ולמכללות כדי לקנות תואר ששוויו בשוק העבודה הולך ופוחת ומשקעו האינטלקטואלי מתדלדל.

חייהם גדושים בטראומות, כיוון שהם גדלו בצל הטילים ופיגועי הטרור וכיוון שהתקשורת מנגישה אסונות וטרגדיות בזמן אמת. הם עמוסי חרדות, מבולבלים, מתקשים לעמוד בעומסים ומשועבדים למידע ולגירויים מהירים.

דור ה-Y שונה כמעט בכל מאפיין מדורות שקדמו לו: הם עובדים אחרת, לומדים אחרת, צורכים תקשורת וחדשות אחרת, מבלים אחרת ומגדלים את ילדיהם אחרת. השפעתם על החברה הישראלית הולכת וגדלה, מערערת את המובן מאליו ומחייבת חשיבה מחוץ לקופסה.

מהו הדנ"א התרבותי של הצעירים היום? מדוע הוא נוצר וכיצד הוא משפיע על מדינת ישראל? ספר זה המבוסס על מחקר מדעי רחב היקף, מנסה לתת מענה לשאלות הללו.

תוכן עניינים

דור ה-Y - תוכן עניינים

  1. מבוא

  2. הילד בן שלושים – בגרות מעוכבת

  3. בעד עצמנו – אנוכיות כטרנד

  4. העבודה היא חייכם – אבל לא חיינו

  5. החיים במינוס – צריכה בכל מחיר

  6. החיים בסבבה – הבילוי כמהות החיים

  7. מחוברים 24/7 – ילידים דיגיטליים

  8. שבט אחים – חברות בעידן הניכור

  9. צעירים בוורוד – נשיות וגבריות גמישים

  10. ישנים באלכסון – רווקות כדרך חיים

  11. מדייט לדייט – נקודות מפגש ושוּקֵי-היכרויות

  12. הרי את מקודשת לי בינתיים – הזוגיות החדשה

  13. הורים וקורסים – דור ה-Y מגדל ילדים

  14. אל תחפרו לי – לימודים בעידן הגוגל

  15. למה לי פוליטיקה עכשיו? – אסקפיזם כתפיסת עולם

  16. אז מה נסגר – סיכום ביניים

​סיקור בתקשורת

דור ה-Y - סיקור בתקשורת

ראיונות בטלוויזיה

ערוץ 1 (המוסף עם גאולה אבןיומן –סיפורו של דור ה-Xמקבלים שבת עם דב אלבוים)
ערוץ 10 (לונדון וקירשנבאום; אבודים – משבר רבע החיים של בנות ובני דור ה-Y בישראל (סדרת כתבות של חן ליברמן: פרקים 1, 2, 3, 4)
חדשות: מגזין הורים נגד מורים (סדרת כתבות של מירי מיכאלי)
ערוץ 2 רשת (
העולם הבוקר עם הילה קורח ואברי גלעד; שיחת היום עם לוסי אהריש)

ערוץ 2 קשת (הבוקר של קשת עם גלית גוטמן ויואב לימור)

חינוכית (ערב חדש; עושים סדר עם בן כספית)

כאן (וואי וואי וואי - סדרת כתבות של יאיר אגמון על דור ה-Y)

כאן חינוכית (על הדור האבוד עם בן כספית)

ראיונות ברדיו

קול ישראל, רשת ב' (בין ששי לשבת עם יצחק לבנימה יהיה עם יואב גינאישניים אוחזיםבלי מחיצות עם מוטי שקלאר)

קול ישראל, רשת א' (לגדול איתם עם אפרת שושני

גלי צה"ל (עושים צהרים עם יעל דן; משפחה גרעינית עם אברי גלעד ושרון קנטור 1, 2, 3רצועת הביטחון - צבא וחברה עם אורנה ברביבאיספרים רבותי ספרים עם ציפי גון גרוסמה בוער עם רזי ברקאי)

רדיו ללא הפסקה 103FM (ורדה רזיאל ז'קונטדנה ספקטור ורן שריגגבי גזית: דור ה-Y  מסרב להתחתן; נסים משעל דור רפאל וספי עובדיה)

גלי ישראל (לא סותם ת'פה עם אראל סג"ל ואריק גרינשטייןשיחה עם בועז העצני) 

103 צפון (שיחה עם גבי זוהר)

קול רמת השרון (תוכנית המוזות עם גילי סוקולוברק דברים טובים עם בילי בסרגליק)

קול יזרעאל (שלוש ארבע לעבודה עם איתן מורג)

כאן (שלושה שיודעים עם דודו ארז - דור ה-Y)

ראיונות בעיתונות

ידיעות אחרונות (מוסף 7 ימים)

גלובס (וועידת שוק ההון)

דה-מרקר 

הארץ (גלריה)

בשבע

בית אביחי
מגזין נשים

 

אזכורים

הארץ (ספרים)

ידיעות אחרונות (מוסף 7 לילות, מוסף זמנים מודרניים)

מעריב
דה-מרקר

גלובס

אל-מוניטור

מערכות
מקור ראשון
(מוסף השבת)

Ynet (דיגיטל)

מאקו

ערוץ 7 (פורום צעירים מעל עשרים)

TimeOut

אתר פסיכולוגיה עברית
אתר נוריתה
(מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים)

אתר סימניה (המלצות ספרים אישיות)

אוי ויי – סיפורו של דור ה-Y החרדי

מערכת החינוך כמנוף חברתי-כלכלי

חגי הופר (סקירות ספרי עיון)

אורי הייטנר (דף פייסבוק)

מור דיעי חנני (אתר אישי)

המקום הכי חם בגיהנום

ערוץ 2 תוכנית הלילה (לילה טוב סיון - פינתה של סיון רהב מאיר)

  • "עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון מוערך, חובר לאשתו תמר אלמוג, מומחית ללמידה ולהדרכה של צעירים, למחקר יוצא דופן בהיקפו, במטרה לפצח את חידת 'דור ה-Y'. תוצרי המחקר מרתקים. ייתכן בהחלט שיש כאן פיצוח. השניים מחליטים להפוך את המחקר לספר. אלא שבדרך קורה משהו: מתברר כי העדויות הרבות שנאספו, המספרים, הטבלאות ומראי המקום תופסים נפח נכבד. בספרים שמיועדים לקהל הרחב האורך קובע, או שמא זה העובי? מומלץ מאוד שלא לחרוג מ–400 עמודים. בזה אחר זה נופלים על רצפת חדר העריכה העדויות, הנתונים, הטבלאות, הגרפים ומראי המקום. ב–388 עמודי הספר נשארת התזה: כתב אישום חמור וחריף על הדור הצעיר, וגם על דור ההורים שגידל את המפלצת. [...] מה מניע אותם, מה גורם להם להיות "כאלה" ואיך אפשר לתקשר איתם באופן אפקטיבי. זו תופעה כלל־עולמית שקשה להקיף אותה במחקר אקדמי, לא כל שכן בספר. מחקרם של בני הזוג אלמוג מתמקד אפוא בישראלים חילונים בני דור ה-Y.  אלה שתי בחירות מובנות ומוצדקות, שעושות את הספר רלוונטי מאוד לקורא הישראלי החילוני שחצה את גיל 30. [...] בין דפי הספר אפשר למצוא גם ניסיונות ללמד סנגוריה על דור ה-Y  שפונק על ידי הוריו והולעט על ידי המדיה בערכים מעוותים. אלא שטענות כאלה, כשהן פזורות וחבויות בתוך ה"אני מאשים" של הזוג אלמוג, הן יותר בגדר טיעונים לעונש. [...] באופן פרדוקסלי, מה שמאכזב במיוחד בספר הוא העובדה שהוא מעניין — או לכל הפחות עשיר בתוכן מעניין, ניתוחים מדויקים ואבחנות חדות. במיטב המסורת של ספריו הקודמים מיטיב עוז אלמוג להכתיר תופעות מוכרות בכינויים שנונים ומעוררי מחשבה. "דור החננות", "צבא ההגנה לילדים", "החיים בקומבינה", "בלי סודות", "האבהות האימהית" ועוד עשרות אחרים משמשים כותרות וכותרות משנה לפרקים ולתת־פרקים בספר. כל אחד מהפרקים מנתח פן אחד בשאלת הזהות של דור ה-Y ומפרק אותו לגורמים.למרות מאמציהם להישאר נייטרלים, מוצאים עצמם בני הזוג בתפקיד "הזקנים מהחבובות" — מעירים הערות ציניות מהיציע ומביעים חוסר הזדהות מוחלט עם מושא מחקרם. [...] למרות הכל, "דור ה-Y -  כאילו אין מחר" הוא ספר חשוב, אולי החשוב מסוגו שראה אור בעברית בשנים האחרונות. מעטות התופעות וההתרחשויות החברתיות שיש להן השפעה כה רחבה ועמוקה על חיינו ועתידנו כמו התעצבותו של דור ה-Y  והתייצבותו בחזית המהפכה החברתית החדשה. הספר נכתב בעיצומה של המהפכה, למעשה בראשיתה. [...]  מי שצולח את 388 עמודי הספר יוכל להבין טוב יותר את הלך רוחם והווייתם של הצעירים, לתקשר עמם "בשפתם" ולהתאים את עצמו למציאות החדשה. זו אינה משימה קלה, אך שכרה בצדה: מתברר שבכל זאת יש מחר, והוא שייך לצעירים" [גיא הורוביץ, הארץ ספרים].
     

  • "אלמוג ואלמוג מבקשים להביא את בשורת החלוקה הדורית העכשווית לחברה הישראלית. על כך הם ראויים להערכה - אף אחד לא כתב ספר כזה לפניהם. [...] יש לזוג אלמוג כמה תובנות מעניינות, למשל שבני דור ה־ Y נרתעים לעיתים קרובות מקידום בעבודה והישגיים פחות מהדורות הקודמים, ושהם נוטים לפרגן זה לזה אפילו על הישגים זעירים. התחזית שבני הדור יקימו בעתיד מסגרות שיתופיות מסוג חדש גם היא מעוררת מחשבה." [עופרי אילני, ידיעות אחרונות, 7 לילות]
     

  • "ספר סוצו-אנתרופולוגי" על הדור שלנו בשפה קלילה וקריאה, בלי מלים מיותרות של פסיכומטרי (כמעט). נותן הצצה לנפש הדור ומגמותיו." [ערוץ 7, פורום צעירים מעל עשרים]

  • "בעשור הראשון של המאה הנוכחית תעשיית ההייטק עדיין מובילה. עשור זה שייך לדור ה־Y, שנולד החל מתחילת שנות ה־80 ואותו אפיינו וחקרו בני הזוג פרופ' עוז אלמוג ורעייתו ד"ר תמר אלמוג. דור זה כבר היה מוקף עם כניסתו לעולם התעסוקה במחשבים, באינטרנט ובאוריינות דיגיטלית רחבה, שחלק גדול ממנו רכש במהלך השירות הצבאי, שפותח צוהר למי שמבקש. דור ה־Y כבר "בינאם" עצמו, מלשון בינלאומי, הוא קורא ומבין אנגלית רלוונטית לצרכיו, הוא יכול היה לפתע להגיע במידע לכל נקודה בעולם, לטוס לחו"ל בעקבות החלומות שגלשו מהמרשתת, לנהל שיחות וצ'אטים עם כל העולם, כולל שיחות וידיאו - בתחילה עם SKYPE שהושק בשנת 2003, ושכבר נראה היום מיושן לעומת הווטסאפ הנגיש.דור זה כבר לא חיפש קביעות מגוחכת בעבודה, בעיניו, שלא כמו הוריו המיושנים, זוגיות היא אופציה סבירה, אך לא חייבים להתחתן, בטח לא מוקדם. כאשר יש משפחה, היא חשובה ואינה באה על חשבון העבודה. לא חייבים לרצות את הבוס, שלעתים מבין פחות בהוויות העולם החדש - הרי אפשר לעבוד מהבית, העיקר התפוקה. השכר גבוה ומאפשר גם לקנות ולצרוך חומרים מרגיעים, אפילו אם אינם חוקיים. מה שמשפחת החוקרים אלמוג הצליחה לזקק בתבונה היא האמירה; "דור ה־Y- כאילו אין מחר". לאחר המחאה החברתית בשנת 2011 טענתי בכל הופעותיי בתקשורת כי זהו דור של מפונקים, אמירה שהכעיסה רבים מקרבו." [שלמה מעוז, מעריב אונליין]
     

  • "מעסיקים רבים מוצאים עצמם עסוקים בשנים האחרונות בהתקנת שולחנות פינג פונג, בבחירת משקאות בריאות וסידור מערכת של שיעורי יוגה וכל זאת על מנת להגיע ללב העובדים. פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג, תיארו באופן נרחב אתגרים רבים שכאלה בספרם האחרון 'דור ה-Y כאילו אין מחר'." [עדי דניאל-רייכר ועמי דניאל, Ynet דיגיטל]
     

  • "ספר חשוב, מעניין מעורר למחשבה. פה ושם להרהורים נוגים. מקווה שחברים נוספים יקראו אותו, ואולי יתעורר רב שיח על הספר." [רבקה הורנשטיין, אתר נוריתה (מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים)]

  • "אם אתה רוצה לחקור ולקרוא יותר על דור ה-Y החרדי אני ממליץ על ארבע ספרים שעזרו לי מאוד: 'דור ה-Y כאילו אין מחר' של צמד החוקרים תמר אלמוג ועוז אלמוג, בו הם סוקרים את דור ה-Y. ספר מומלץ מאד; 'שחור כחול לבן' של חיים זיכרמן, שסוקר את העולם המקביל החרדי. בתור חרדי למדתי ממנו המון; ו-How Cool Brands Stay Hot  - ספר על פרסום הייחודי לדור ה-Y וה-Z." [יהודה אדלר, אוי ויי – סיפורו של דור ה-Y החרדי].

 

  • "הספר שארצה להביא במתנה למארחיי בליל הסדר השנה הוא 'דור ה-Y – כאילו אין מחר' מאת הסוציולוגים עוז ותמר אלמוג (מודן, 2016). בספר מנתחים המחברים את המאפיינים של דור הישראלים שנולד בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. למעשה הספר הוא מעין 'ספר מוסר' של חול מבלי שהוא מתכוון להיות כזה. מתוארות בו התמורות העמוקות שחלו בחברה הישראלית ונטיית בני הדור הצעיר לא להתבגר, להתנער מאחריות, להתמקד בעצמם באופן מופרז ולצרוך על חשבון אחרים או לחלופין על חשבון המינוס התופח. הוא חושף את ממדי הנזק של תרבות המסכים, את ההתמכרות לבילויים ואת הכרסום המדאיג בערך המשפחה. על פניו כל זה נשמע מדכדך למדי, אבל הפתח לתיקון נעוץ בהבנה מעמיקה של הבעיה, והבנה זו מוגשת על ידי המחברים בבהירות רבה ובאופן משכנע. הואיל וחג הפסח הוא חג החירות, חשוב להבין את המצרים שאנו נתונים בהם בזמננו – לא בכדי לתת להם לייאש אותנו, אלא אדרבה, כדי למקד את מאמצינו החינוכיים והמוסריים במקום הנכון ולהשתחרר מכל שעבוד, התמכות ותלות". [נתנאל אלישיב, מקור ראשון, מוסף השבת]
     

  • "'דור ה-Y – כאילו אין מחר', מאת תמר ועוז אלמוג (מודן, 2016), סוציולוג ומומחית למידה, הוא ספר המתאר מחקר סוציולוגי נרחב ומעמיק על דור ה-Y בישראל, שהם ילידי 1980-1995.  [...] מזמן כבר לא נתקלתי בתיאור קולע יותר של ספר הבא בגב הספר ועל כן אביא אותו במלואו. [...]  בסוף הדבר המחברים מביעים את דאגתם העמוקה למצב הדור וקוראים להשכמה, לא פחות. ובכל-זאת, הם מקדישים גם עמוד אחד ליתרונותיו של הדור הזה. בטור במאקו, צליל אברהם יוצאת נגד בני הזוג אלמוג וטוענת כי יש להתחשב במצב האובייקטיבי, למשל בקשיים בשוק הדיור המאלצים צעירים לגור עם ההורים, וכן הלאה. גם המצב בשוק העבודה לא מזהיר, וכשזה בא עם לימודים במקביל זה בכלל קשה מנשוא. [...] האלמוגים מגיבים שם בתלונה מוצדקת מאוד, שהכותבת כלל לא קראה את הספר ומתבססת על ראיון. כה אופייני לדור ה-Y והאירוניה חוגגת. כאמור, טענתם מוצדקת, אך טענותיה של צליל בעינן עומדות – חסר במחקרם של האלמוגים התייחסות מספיקה לקשיים האובייקטיבים של הדור שאליו הם מתייחסים [...] הם כותבים על הסכנה שבהיות המבוגר הנרגן שאינו מבין את הנוער, אך דומני שהם נופלים למלכודת זו. שכן דבר אחד הוא האפיון ודבר שני הוא השיפוט. והנה, אני רואה הרבה חיוב בדברים רבים שהם ציינו כשליליים. למשל, החיבה לקיצור – יש בה משהו מרענן ומועיל. הרבה מבלבלים את מוחנו בדברים שאין בהם מועיל והם מכלים את זמננו לריק, על כן יש תועלת רבה ביכולת הסינון. והרוצה – תמיד פתוחה לפניו הדלת להעמקה נוספת. אבל נכון שיש לדבר צד שלילי כאשר הוא נהפך לנורמה לימודית. כפי שציינתי, בתחום הלימודי טענותיהם של המחברים הן החזקות ביותר, וכאן באמת יש לתת את הדעת כיצד יש לשפר את יכולת הלמידה.
    לסיכום, למרות הערותיי האחרונות מדובר בספר מרתק וחשוב מאין כמותו שקראתי בשקיקה ואני ממליץ עליו לכולם. [...] שורה תחתונה: מומלץ מאוד." [חגי הופר, סקירות ספרי עיון]

  • "עם הקריאה בספר עולה מבין דפיו דמותו של ג'ורג' קוסטנזה שכמו ניבאה את אורח חייו של דור ה-Y.  אך אם ג'ורג' – הקומבינטור העצל המתעלק על הוריו – היה לפני כשני עשורים האנטיתזה המושלמת לג'רי סיינפלד היאפי, הרי כיום, לדאבונם של אלמוג את אלמוג, נדמה שהאנטיתזה הפכה לתזה.[...] קראתם, התעצבנתם וכתבתם על זה פוסט? כנראה אתם שייכים לדור המדובר. הזלתם דמעה על המדינה שהלכה לכם בין הידיים לטובת איזה שבט משונה ממדינת תל אביב? כנראה אתם ההורים שלהם." [ולדי דבוייריס, TimeOut]
     

  • "מברכת על הוצאת הספר בנושא. חשוב וטוב שיעשה מחקר רציני בנושא. הנושא בהחלט אקטואלי ונוגע לרבים מאתנו. עם תחילת קריאתו למדתי שמה שיש לי בבית, הוא תוצר די מאפיין של הדור. כלומר זה לא הוא! זה הם!!! ממול זה לא רק אני (שעשיתי, חינכתי, טעיתי) אלא גם רבים שכמותי." [אתר סימניה (המלצות ספרים אישיות)]

 

  • "אנחנו זוג בסוף שנות ה־40 לחיינו ויש לנו שלושה ילדים (9, 20, 25). הבת הבכורה עובדת ובמקביל סיימה תואר ראשון. החבר שלה, בן 24, הצטרף אלינו לפני יותר משנה. הוא מגיע בדרך כלל בשעות הערב ובסופי שבוע הם נוסעים להוריו. הוא גם משתכר יפה ומתכנן להתחיל ללמוד בעוד שנה. [...] קבענו מערכת חוקים וגבולות, שנפרצו לא פעם והיה צורך ב"שיחות". זה מתבטא בכך שאין לנו מספיק פרטיות ובנוסף מטרידה אותנו העובדה שהם מרשים לעצמם לבלות במסעדות, בצימרים ובחו"ל ורוכשים בגדים בלי סוף (בעיקר בתי) במקום לנצל את ההזדמנות לחסוך את הכסף לדירה, בעוד שבעלי ואני נושאים בנטל של קניית מזון ותשלום חשבונות. בקשה להשתתפות בהוצאות נראית לנו קטנונית וגם לא נעז לעשות זאת. [...] 
    מהי עצתך? 
    אכן הצגת בשאלתך מצב נעדר פתרון, הנובע מעצם גישתכם לנושא. מצד אחד, התנהלותם של בתכם ובן זוגה מעצבנת אתכם. הם חיים בביתכם, במידה רבה על חשבונכם, ובזכות תרומתכם לכלכלתם הם יכולים להרשות לעצמם רמת חיים שאיננה תואמת את תפיסת עולמכם ולא את מצבם הממשי. נטייתם למה שנראה לכם כבזבוזים הייתה כנראה שונה אילו נאלצו לקחת אחריות על חייהם. [...] מאחר שאינכם יכולים לשוחח, התמרמרותכם ממילא תביא את המצב לידי פיצוץ באחד הימים. אם היחסים היו טובים עד היום, פתיחת דיאלוג לגבי הנושא תקדם את כולכם. 
    ממליצה לכם לקרוא את ספרם של תמר ועוז אלמוג "דור ה־Y כאילו אין מחר" בהוצאת מודן." [ורדה רזיאל ז'קונט, ידיעות אחרונות, מוסף זמנים מודרניים

 

  • "במהלך ביצוע הראיונות התפרסם סקר מתוך מחקר מקיף של תמר ועוז אלמוג (שגם התראיין לעבודה זו) העוסק בדור ה-Y - ילידי שנות ה-80 וה-90, המהווים למעשה את כוח העבודה הצעיר במשק. אלמוג ואלמוג (2013) אינם חוסכים במאמרם ביקורת כלפי דור זה. חוסר בגרות ומוכנות לחיים, חוסר סקרנות והיעדר הרגלי למידה הם רק חלק מ"המחמאות" שמקבלים בני דור –Y  מהכותבים. המאמר מציין את עילגותו של הדור ואת אי-יכולתו לנסח משפט הגיוני ולהביע טיעונים קוהרנטיים. כמו כן, מהמאמר עולה תמונה מטרידה בנוגע לחסינותו הנפשית של דור ה-Y: חוסר יכולת התמדה, חוסר יכולת לקבל ביקורת וחוסר רצון (ואולי אף יכולת) להתמודד עם משימות הדורשות מאמץ או אתגר גדול מהרגיל. מאמרם של תמר ועוז אלמוג הוא חלק מספר העוסק בדור ה-Y, ספר המכיל ניתוח חברתי מעמיק ומציג באופן נרחב חלק גדול מהליקויים והחוסרים שעלו בעבודה זו. תמר ועוז אלמוג אינם היחידים שהבחינו בלקות זו. אנשי אקדמיה רבים שהתראיינו כאן סיפרו לנו על סטודנטים עצלנים, שאינם מוכנים להתאמץ ולהשקיע כפי שמרציהם מצפים מהם, ומסתמכים יותר ויותר על סיכומים ועל מצגות במקום על ספרים ומאמרים. בקרב הסטודנטים נהוג לבחור את הקורסים על-פי רמת הקושי: ככל שהקורס קשה פחות, כך הוא מבוקש יותר. מסקנות מאמרם של תמר ועוז אלמוג, וכן ממצאי הראיונות שלנו, מדגישים את הצורך במערכת חינוך חזקה, שתחנך ליוזמה, להתמדה ולנכונות לעבודה קשה, ותעודד סקרנות ורצון ללמידה מעמיקה. לפחות על-פי ממצאי עבודה זו, אנו רחוקים כיום מיעד זה מרחק רב." [מערכת החינוך כמנוף חברתי-כלכלי - צעדים לטיפוח ההון האנושי במשק הישראלי יכולות, כישורים וידע

  • "אין בכוונתי לזלזל כהוא זה במחקרם של בני הזוג אלמוג על דור ה-Y. אני מעריך ומוקיר מאוד את אלמוג, מטובי הסוציולוגים בארץ, ובטוח שיש הרבה מאד אמת בממצאי מחקר [...] אלא שאני מאמין שזו אינה התמונה השלמה. התמונה השלמה כוללת מציאות נוספת, סמויה – בעיקר מהרדאר התקשורתי, של נוער חלוצי, ערכי, מתנדב, שאולי אינו רוב הדור הצעיר, אך הוא זה שנותן וייתן את הטון וינהיג את החברה הישראלית בעתיד הלא רחוק." [דף פייסבוק של אורי הייטנר]
     

  • "ואז המרצה שלי אמרה לי שזה מאד הגיוני בעיניה שבוגרי תואר שני יקבלו 30 ש"ח לשעה ו-'מי שרוצה לקנות דירה לא צריך לקנות אייפון'. כשהיא נימקה את הקביעה הבלתי אנושית שלה היא ציטטה בעיניים בורקות את הספר כאילו אין מחר של הפרופ' עוז אלמוג והד"ר תמר אלמוג. החלטתי לשוב אל הספר, ולנסות להבין את פשרו, לעומק. התוצאה: תחליפו את המילה 'דור ה-Y' במילה "הגזע היהודי" ויש לכם את הפרוטוקולים של זאטוטי ציון. במקום להתעמת רעיונית ואידאולוגית עם האלמוגים החלטתי להילחם בהם בשיטת אילנה דיין ולצטט מילה במילה את השטנה שמצדיקה שיעבוד ציני של דור שלם". [הבלוג של מור דיעי חנני]

 

  • "כבת דור ה-y המשתייך לילדי שנות ה-80 וה-90 (גילאי 21-35), אבל מרגישה שייכות לדור ה- x :-), קראתי את הספר בשקיקה כצופה מהצד על התהליך הדורי מילדות ועד בגרות, ואין ספק שהתוכן שמובא לקורא מעשיר בידע נחוץ, מלמד ומבאר את התופעות החברתיות, התרבותיות, והשינויים הגלובליים שחלים שמביאים לתוצר: דור ה-y. [...] מנקודת מבט אישית, דור ה-y הוא דור שחושב ופועל במהירות, בעל ידע רב במגוון תחומים, סקרן, ישיר, ציניקן ושאפתן. הוא דור מפונק ומתפנק בחיק ההורים, החברים, דור מבולבל, שמתייעץ כי קשה לו לקבל החלטות אפילו זוטרות, דור שחווה, משתף ופתוח אך לכאורה זה לשם ה"שופוני" מאחר והוא דור שממוקד בעצמו לרוב, ומאידך זקוק לחברת אנשים. הוא דור אקטיבי ברשתות החברתיות אך פסיבי מחוץ לכותלי העולם הוירטואלי, מחכה לבאות אבל לא מביא אותן בעצמו. דור שמרבה לרוץ למרחקים אבל לעיתים דורך במקום, דור שמבלה ימים כלילות (ולא רק בת"א!), לא נח לרגע, עושה מה שטוב לו ובורח ממחויבות ואחריות, ולמעשה רמת החוסן נפשי שלו אינה ברמה גבוהה, קשה לו להתמודד עם משברים וסיטואציות מורכבות בחיים. כמו כן הספר מדבר על חוסר הלימה בין הדור לתחומי ההשכלה, הוראה וחינוך וצבא שיש לעשות שינויים במערכות אלו כדי שיסתנכרנו עם עולם דור ה-y." [אתר סימניה (המלצות ספרים אישיות)]

דור ה-Y - מאמרים בנושא

מאמרים בנושא
bottom of page